הגעתי בית ספר לביקור קצר
וראיתי מראה נהדר
בחדר המחשבים
קולות המולה של ילדים
והם יושבים זוגות-זוגות , עובדים ומשוחחים
ולמרבה הפליאה, אינם צורחים
ונראים עסוקים ושקועים בעבודתם.
בהתבוננות נוספת, שמתי לב
שבחלק מהזוגות, רק אחד פועל, והשני יושב
ולאחר מספר דקות, הפלא ופלא
החליפו תפקידים אלה עם אלה.
בילקוט הדיגיטאלי ביצעו עבודה
אודות צמחים – צירפו עובדה לעובדה.
והמורות, שתיים,
לפחות שליש מהשיעור ישבו בצד, שתו תה ושיכלו רגלים.
מדי פעם העירו לתלמידים להרים אוזניות או להירגע,
לצאת ממשהו לא רצוי או ללכת לכיתה.
לפני תום השיעור, תלמידי כיתה ו יצאו, על פי הוראת המורה
הם יצאו באופן מסודר, ובמסדרון חלקם המשיכו את השיחה,
והמורה אחריהם עם כוס התה הלכה
ואמרה להם בואו חמודים, בשלווה ובחן
ואני תוהה – האם זה הכי טוב שיתכן?
ואלו שנשארו בכיתה, תלמידי כיתה גימל
מורתם אליהם התפנתה
לאחר שנפרדה מחברתה.
והזהירה מי ששיחק שהיא תרשום אותו "בית הספר החכם"
ולמעשה, לא ממש ניהלה דיאלוג איתם.
ועם הצלצול, זינקו כולם כאחד
כי רצו לצאת מהכיתה מיד!
אז במה זה שונה משיעור בכיתה הרגילה?
